ירמייב נ' פלאפון תקשורת בע"מ ואח'

פסק דין

בפני בקשת רשות ערעור על החלטת כבוד רשמת ההוצאה לפועל (הגב' סלע הקש אביגיל) מיום 12/12/12 בתיק מס' 02-41286-11-3, במסגרתה הכריזה הרשמת הנכבדה על המבקשת כעל חייבת מוגבלת באמצעים בכפוף לכך כי יופקד סך של 1500 ₪ ע"ח פיגורי המבקשת ועוד קבעה הרשמת הנכבדה כי צו החיוב בתיק האיחוד שיפתח יעמוד ע"ס של 800 ₪.

המבקשת הגישה בקשה להכריז עליה כעל חייב מוגבל באמצעים, לאחד תיקיה ולקבוע לה צו חיוב בתשלומים ע"ס 100 ₪.

ביום 29/11/12 נדחתה בקשת המבקשת והרשמת הנכבדה הורתה למבקשת להגיש הבהרות לבקשתה.

ביום 11/12/12 הוגשה בקשתה הנוספת של המבקשת הכוללת הבהרותיה וביום 12/12/12 ניתנה החלטת הרשמת הנכבדה , לאחר עיון במסמכים אשר בפניה ובה נקבע כי המבקשת תשלם סכום של 1500 ₪ כתנאי לפתיחת תיק האיחוד ולהכרזתה כחייבת מוגבל באמצעים וכן תשלם סכום חודשי בסך של 800 ₪ החל מיום 15/2/13 עד לסילוק יתרת החוב בתיק האיחוד , אם וכאשר יפתח.

לטענת המבקשת, החלטת הרשמת הנכבדה בטעות יסודה מאחר והיא לא בחנה את מצבה הכלכלי של המבקשת לאשורו, כפי שהובא בפניה בבקשתה ואף לא הפעילה את שיקול הדעת הקנוי לה, כדין. לטענת המבקשת התנית פתיחת תיק האיחוד בתשלום סכום ראשוני, אינה ישימה בהתחשב בנתוניה והיא אינה יכולה לעמוד בתנאי ההחלטה. המבקשת טוענת כי למעשה הוצב בפניה רף בלתי עביר בדמות התשלום הראשוני אותו היא אמורה לשלם על מנת לחסות בהגנות הנובעות ממעמדו של חייב מוגבל באמצעים.

דיון :

לאחר שעיינתי בבקשת רשות הערעור, אני דוחה אותה אף בלא צורך בבקשת תשובת המשיבים.

תקנה 119 (ה) לתקנות ההוצאה לפועל קובעת כי בקשת רשות ערעור תוגש תוך 20 ימים מיום מתן ההחלטה, אם ניתנה בפני הצד המבקש לערער או מיום שהומצאה לו, אם ניתנה שלא בפניו.

לפיכך, המועד להגשת בקשת רשות הערעור ביחס להחלטה מיום 12/12/2 חלף ועבר זה מכבר.

הסבריה של המבקשת כי בשל אורכה של ההחלטה נמנע ממנה לקבלה באמצעות מרכז המידע ורק ביום 13/2/13 הופקה עבורה ההחלטה נשוא הבקשה בלשכת ההוצאה לפועל בנתניה, לא לוו בתצהיר מטעמה של המבקשת המבהיר אימתי זה נודע לה על ההחלטה ומדוע זה לא הופקה ההחלטה כבר בסמוך למועד ידיעת המבקשת, בדיוק כפי שנעשה ב 13/2/13. נתונים עובדתיים אלו נותרו בגדר נעלם וככל הנראה, שלא בכדי.

משבחרה המבקשת שלא לחשוף בפני בית המשפט נתונים אלו בתצהיר, אין זאת אלא כי אין הצדקה של ממש להגשת בקשתה באיחור, שלא על פי דין ומטעם זה מן הראוי לדחות בקשתה.

אף לגופו של עניין יש לדחות הבקשה. עיון בהחלטת כבוד הרשמת, נשוא בקשת רשות הערעור דנן מעלה כי ההחלטה ניתנה לאחר שהרשמת עיינה במסמכים אותם הגישה לעיונה המבקשת וכי החלטתה בהתחשב באותם מסמכים אשר הומצאו לעיונה, סבירה, מנומקת ואין להתערב בה.

נקבע לא אחת כי התערבותה של ערכאת הערעור בקביעת גובהו של צו החיוב בתשלומים, תהא מצומצמת ותעשה במשורה, זאת נוכח העובדה כי רשם ההוצאה לפועל הוא האחראי על בחינת יכולת הפרעון של החייב בהתאם לנסיבותיו והמופקד על עריכת חקירת היכולת בעניינו.

ראה בעניין זה בר"ע 1071/03 דרור גולן נ. בנק לאומי לישראל בע"מ (ניתנה ביום 2/2/03)

רע"א 7195/09 ציון קרטה נ. פרקליטות מחוז חיפה ואח' דינים עליון 2009(118) 1423)

וכן האמור ברע"צ 35723-04-12 לוסב נ. שטרוך (ניתן ביום 30/4/12)

הרשמת הנכבדה מפרטת בהחלטתה את הנתונים העולים מהמסמכים אותם צרפה המבקשת לבקשתה ומבהירה כי בהתחשב בהוצאותיה והכנסותיה של המבקשת, שומא עליה לצמצם את הוצאותיה ולעשות להגדלת הכנסותיה.

עיון בבקשת המבקשת עצמה מעלה כי המבקשת אינה עומדת בצו החיוב המצוי בתיק ההוצאה לפועל כסדרו ובחרה לצבור עד כה פיגורים, בלא הגשת בקשה בעניין זה לרשם ההוצאה לפועל.